כל האמת לתוך הפרצוף על שוק ההון ולמה הרוב מתעלם ממנה?

מתי בפעם האחרונה חיפשתם את האמת בשוק ההון ולא את מה שרציתם לראות?

מה היא הדרך האמיתית להצליח בשוק ההון? 

אני רוצה רגע לקחת אתכם למסע אחר חיפוש האמת בשוק ההון
אמנם, הדרך לא ארוכה. והאמת, האמת נמצאת ממש כאן מולנו כלכך קרובה לפרצוף שלנו שאם נצליח לזהות אותה נוכל להרגיש את החום של הנשימה שלנו.

אז אם הדרך קצרה, מדוע אני קורא לזה מסע?
כי ההבדל בין מסע לדרך, ארוכה ככל שתהיה אם אין בה אתגרים וקושי, היא רק דרך, דרך פשוטה.

אבל אל תדאגו אני מבטיח לכם שהמסע הזה יפנה לכם טונות של זמן, וייפקס אתכם על מה שחשוב באמת
כל מה שאני דורש מכם זה פתיחות.
ככל שתהיו פתוחים במחשבה שלכם ולא מקובעים על דעתכם, המסע הזה יהיה יותר קל.

אז הינה אבן דרך ראשונה, ללא פתיחות - אין התפתחות

קדימה בואו נמשיך,
אני רוצה לדבר איתכם על תופעה אנושית בעייתית שאם נהיה מודעים אליה, נוכל להתקדם לעבר האמת.
לתופעה השלילית הזאת קוראים: "פתטיות"
אנשים פתטיים הם אנשים שמנסים לשכנע בין אם את עצמם או את הסביבה בהצלחתם המזוייפת למרות שבתוך תוכם הם יודעים שזה לא יחזיק מעמד לאורך זמן.

כדי להמחיש את כוונתי אספר על ג'ורג'.
ג'ורג' הוא בחור צעיר שרוצה בכל מאודו הצלחה עם נשים.
לג'ורג' לא היו בעיות של ביטחון עצמי והוא לא ראה את עצמו כגבר לא נאה. להיפך הוא היה דואג לפני כל דייט להסתפר ללבוש בגדים הולמים ואפילו לבושם טוב.
ג'ורג' היה אדם טוב ורגיל למדיי, עובד, שוכר דירה, חוסך קצת כסף לעתיד, אדם ערכי וגבר לחתונה כמו שאומרים.

ג'ורג' שלנו יצא לאינספור דייטים כושלים, לאחר תקופה ארוכה ג'ורג' המיואש החל לפרש את כישלונותיו בדייטים בצורה שגויה. הוא היה מביט במראה וחושב שאולי הוא לא נראה מספיק טוב. מחשבה זו החלה לחלחל יותר ויותר עד כי ג'ורג' החליף את התספורת שלו והחל לשנות את סגנון הלבוש שלו ומה אגיד לכם, אפילו הלך לחנות הפארם לקנות בושם אחר כזה שנשים עשויות לאהוב בסיכוי גבוה יותר.
ג'ורג' שלנו כבר לא היה אותו ג'ורג' שאנחנו מכירים, הוא התלבש לא כפי שרצה, הסתפר לא כפי שרצה והריח לא כפי שרצה.
לפני כל דייט ג'ורג' היה מביט במראה ורואה את … את מי הוא ראה שם? הוא כבר לא היה בטוח אם את עצמו או חיקוי של מישהו אחר שיעזור לו להצליח עם נשים.
בדייטים ג'ורג' הרגיש לא בנוח, הרגיש שזה לא הוא ושם את מבטחו, בחיצוניות שכבר לא כלכך שלו.
בנקודה זו, הדייטים הפכו לכושלים עוד יותר, פתאום סגנון הנשים שג'ורג' נהג לצאת איתן לדייטים התחלף לנשים שכנראה הסכימו לצאת איתו לפי סגנון הלבוש ששידר ולא לפי מי שהוא באמת.
והפערים רק היו גדולים יותר.

ג'ורג' לא הבין שהטעות שלו הייתה שהוא פירש בצורה שגויה את כישלונותיו בדייטים
והמשיך עם סגנון הפרשנות הקלוקל.
הפעם הוא חשב, "אולי סגנון החיים שלי לא מושך, אולי זה הרכב "הפשוט" שאיתו אספתי את הבחורה.
ג'ורג' החל להידרדר במדרון לאיבוד הזהות העצמית שלו ורכש רכב יוקרה בהלוואה שקיצצה לו בתכנית החיסכון החודשית, ומשך מקופת החיסכון שלו סכום נאה כדי להחליף את השעון היד שקיבל במתנה מהוריו לשעון בצבע זהב עם לוגו של מותג יוקרה .

כעת, מיסטר ג'ורג' שלנו כבר הפך למיטסר ג'ונסון את ג'ונסון!
שהיה מסתובב לו ברכב היוקרה, ברחובות העיר בימי חמישי בערב של תחילת סופ"ש.
חלונות פתוחים למשעי כדי לשחרר את הבאסים שבקעו מהרמקולים המשופרים של רכב היוקרה כאשר היד עם השעון אוחזת בהגה והיד השניה מכניסה לניוטרל כדי שג'ונסון שלנו יוכל ללחוץ על הגז ולנפח לעצמו את האגו האבוד מקצת צלילי שאגת מנוע 8 צילינדר המפיקים 200 כוחות סוס.

כך ג'ורג' האבוד חשב שינחל הצלחה עם נשים אבל ג'ורג' לא הבין 3 דברים מאוד חשובים שאני מקווה שאתם כבר הבנתם תוך כדי הקריאה:
1. גם אם בחורה נלהבת תקפוץ לו לתוך הרכב, היא כנראה לא מהסוג שהיה רוצה באמת להכיר. 

2. ג'ורג' ידע מה תאכל'ס עליו לעשות בתת מודע שלו אבל בחר בפרשנות שקרית ונוחה למרות שהיה עליו לעשות "הצגה" 

3. כל זה קרה כי הוא היה עצלן.

יותר קל לזייף הצלחה רגעית וליהנות מטעם ההצלחה מאשר לדבוק באמת ולהכיר בה גם אם היא לא נעימה
כי מה האמת אומרת?
האמת אומרת, שאולי לג'ורג' לא היו כישורי שיחה טובים, או שהוא היה ביישן מידי או משהו אחר שהיה צריך לברר. אבל למי יש כח לעבוד על כישורי שיחה? זה עבודה של ממש. ולמי יש כח להתגבר על חרדת הביישנות או לחפש אחר מקור הכישלון האמיתי ובכך למצוא את מקור ההצלחה האמיתי.
הינה, דרך קלה יותר. והיא הדרך הפתטית.

ועכשיו חברים אני רוצה לשאול אתכם?
החבר'ה שנכנסו לשוק ההון בשנתיים וחצי האחרונות.
הלכו לNFT ומטבעות קריפטוגרפיים או לחברות ערך?
אלו שהלכו על מניות של חברות השקיעו לפי נתונים כלכליים וקריאה מרובה ומעמיקה בדוחות הפיננסים של החברות ונתונים המאקרו הכלכליים המפורסמים באתר הבורד של הפדרל ריזרב? או פתחו גרף וניתחו אותו בלבד?

זכרו את שלושת הדברים שג'ורג' לא הבין.
אכתוב אותם כאן עוד פעם בצורה של עקרונות
1. גם אם תשיגו בדרך זו, זה לא יחזיק לאורך זמן

2. אישורים ותגמול חברתי מזוייף – כולנו יודעים מה עלינו לקרוא וללמוד אבל זה לא מתגמל בטווח הקצר וזה עשוי לשעמם את רובינו. הרוב יעדיפו לעלות סטורי לאינסטוש שהם יושבים על כסא ב "משרד" כשמאחוריהם 6 מסכים של גרפים ועוד איזה לפטופ פתוח מהצד הכל לשם הראווה "הינה אני מצליח הינה אני מרוויח" זה פשוט נראה יותר מגניב, אבל זה קצת פתטי כי זו לא האמת.

3. עצלנות מובילה לפתטיות – אנחנו יודעים שגדולי המשקיעים בעולם אלה שהתעשרו בצורה מעוררת השראה עשו זאת בזכות החריצות וההתמקצעות בחברות בהם הם בחרו להשקיע, הם עשו מחקר מקיף על מבנה החברות הדוחות הפיננסיים והעסקיים שלה. למדו מושגים כלכליים חשובים, התעניינו ביחסי מדינות ובמצב הכלכלות במעצמות העולם. תמיד הרהרו בחיפוש אחר האמת ולעולם לא נתנו לרגשותיהם לנהל את השקעותיהם.

כאשר אתם עושים את מה שאתם עושים בנוגע לפורטפוליו שלכם.
בין אם זה מסחר יומי, סווינגים או טווח ארוך
זה לא משנה כרגע,
כמה זמן לקח לכם להגיע לרמה שאתם נמצאים בה?
האם אתם בטוחים בעצמכם או שעדיין מבטחכם נמצא בידי מי שלימד אתכם או במה אומרים אלה שבפייסבוק?
כמה התאמצתם כדי להגיע למסקנות שהגעתם אליהם?
תחשבו על משקיעים כמותכם בשוק ההון, איפה הידע שלכם לעומתם?
תחשבו על אלו שהתעשרו באמת משוק ההון. מה הם אומרים? מה גישת ההשקעות שלהם? 

איפה הידע שלכם לעומתם?
יכול להיות שהם אפילו מבטלים את מה שאתם למדתם על איך להרוויח כסף בשוק ההון?
איך זה גורם לכם להרגיש?
האם זה לא הזמן להטיל ספק ברגש הזה?
לא משנה ממי למדתם שוק ההון, כנראה ורק כנראה שהוא פחות הצליח מ-בנג’מין גראהם, וורן באפט, צ’ארלי מאנגר, לי לו, ויליאם אלברט אקמן, פיל טאון, ריימונד תומאס דאליו, פיטר לינץ' וג'ון הרמון רוטשילד.
האם לא שווה ללמוד את גישתם?

ועוד דבר על ניתוח טכני,
ניתוח טכני ברמה יומית, כל יום באופן אובססיבי נובע מדפוס חשיבה מקובע.
תכף תבינו, תחשבו על המשפטים,
"אני רוצה לעשות כסף בשוק ההון" "אני עושה כסף בשוק ההון" "אני מרוויח ממסחר בשוק ההון"

כשאתם ניגשים לשוק ההון עם המילים "עושה" ו"מסחר"
אתם אוטומטית משדרים למוח שלכם "פעל פעל פעל!"
אתם לא יכולים לשבת בשקט בסבלנות שתבוא על שכרה.
אתם צריכים להרגיש פעילים וחרוצים ועובדים ועושים וסוחרים וחבל על הזמן זמן זה כסף!!
המניה ירדה שיט יכלתי למכור!
המניה עלתה שיט יכלתי לקנות! 


היי היי הייי רגע! עצרו!
לפני שתתמכרו.

"תפסת מרובה לא תפסת"
גדולים מכם, גאונים מכם וחרוצים מכם ניסו את השיטה.
95% הפסידו, וגם ל5% שכן הצליחו, גם להם יש נכסים "שקטים" לטווח ארוך למקרה ש..אופס.
מה שהכי בטוח, שגם ה95% שמפסידים ממסחר יומי וגם ה5% שאולי מרוויחים
בסופו של יום המרוויח הכי גדול כאן הוא בית המסחר שגוזר את הקופון.


תהיו חרוצים בשקט. 

לא צריך 6 מסכים
ולא צריך לעקוב אחרי תנועת המניה כל שנייה וכל יום. 


שבו, תקראו, תחשבו ותפתחו רעיונות. תתמקצעו ותגיעו למצב שאתם מכירים את הנכס כאילו אתם הבעלים של החברה ב100% ולא ב 0.000000001% כי זה לא משנה. אתם 100% בעלים על המניות שקניתם
אתם 100% בעלים על  ה 0.0000000001% מהחברה.

תנו לעסקים לבוא לידי ביטוי, תנו לתהליכים כלכליים לתקן את עצמם זה לוקח זמן וההתעסקות במה שקורה עכשיו זה רק "הצגה".
תעשו זום אאוט על כלכלה גלובלית, ועל כלכלה מקומית, ועל סקטורים ורק אז על חברות ותעקבו בשקט השוק לא יברח לכם הזדמנויות תמיד יהיו, מה שהיה הוא שיהיה..העולם עובד על גלים הכל זה רצוא ושוב.

אז בפעם הבאה שאתם פנויים כדי לקדם את תיק ההשקעות שלכם תפעלו לפי שלושת המסננים של סוקרטס
קצת שיניתי אותם כדי שיתאימו למאמר.
1. האם זה אמת?
2. האם זה מועיל?
3. האם זה נחוץ?

לשתף זה כיף :)